פגיעה חיסונית בעור ובריריות

הגדרת מחלות אוטואימוניות של העור והריריות

מחלות אוטואימוניות של העור והריריות הן קבוצה של מצבים רפואיים שבהם מערכת החיסון תוקפת בטעות את תאי העור או הריריות. מחלות אלו יכולות להשפיע על מראה העור, תחושתו ותפקודו, וכן על בריאות הריריות בפה, באף ובאיברי המין.

סוגי מחלות

דוגמאות למחלות אוטואימוניות של העור והריריות כוללות פסוריאזיס, ויטיליגו, פמפיגוס, פמפיגואיד בולוזי, וליכן פלנוס. כל אחת מהמחלות הללו מתאפיינת בתסמינים ייחודיים ובמנגנונים אימונולוגיים שונים.

תסמינים

תסמינים נפוצים כוללים פריחות עור, שלפוחיות, כיבים, שינויי צבע בעור, גירוד, ותחושת צריבה. בריריות, התסמינים יכולים לכלול כאב, אדמומיות, ויובש. חומרת התסמינים יכולה להשתנות מאדם לאדם ולהשתנות לאורך זמן.

גורמים ומנגנונים

הגורמים המדויקים למחלות אוטואימוניות של העור והריריות אינם ידועים במלואם. מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים גנטיים, סביבתיים, והורמונליים. לחץ נפשי ותרופות מסוימות יכולים גם להשפיע על התפרצות המחלה או החמרתה.

אבחון

אבחון מחלות אוטואימוניות של העור והריריות מתבסס על שילוב של בדיקה קלינית, היסטוריה רפואית, ובדיקות מעבדה. ביופסיה של העור או הרירית הנגועה היא לעיתים קרובות חלק חיוני מתהליך האבחון. בדיקות דם לנוגדנים עצמיים יכולות גם לסייע באבחון.

טיפול

הטיפול במחלות אוטואימוניות של העור והריריות מותאם אישית לכל מטופל ותלוי בסוג המחלה ובחומרתה. אפשרויות הטיפול כוללות תרופות מקומיות (כמו משחות סטרואידים), תרופות סיסטמיות לדיכוי מערכת החיסון, וטיפולים ביולוגיים. טיפולים באור (פוטותרפיה) יכולים להיות יעילים במקרים מסוימים.

ניהול ארוך טווח

מחלות אוטואימוניות של העור והריריות הן לרוב מחלות כרוניות הדורשות ניהול ארוך טווח. חשוב לקיים מעקב רפואי קבוע ולהתאים את הטיפול בהתאם להתקדמות המחלה. טיפול בעור ושמירה על היגיינה נאותה הם חלק חשוב מהניהול היומיומי של המחלה.

השפעה על איכות החיים

מחלות אוטואימוניות של העור והריריות יכולות להשפיע משמעותית על איכות החיים, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. תמיכה פסיכולוגית וקבוצות תמיכה יכולות לסייע בהתמודדות עם ההשפעות הרגשיות והחברתיות של המחלה.